קורנט נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1. לטענת התובעת, נהגה גב' רוני קורנט (להלן:"רוני") ברכבה וביום 23.6.12 עצרה את הרכב על מנת לבצע חנייה ואותתה שמאלה. באותו שלב, הגיע מאחור, רכב שהיה נהוג בידי הנתבע 2 (להלן:"הנתבע") ופגע בעוצמה ברכב התובעת – פגיעה אשר גרמה לרכב התובעת להיזרק קדימה ולפגוע ברכב שחנה בצד ימין.

כתוצאה מפגיעה זו נגרם נזק לרכב התובעת בסך של 23,199 ₪ והיות והתובעת סברה, שהאחריות לגרם הנזק רובצת על הנתבע, פנתה התובעת אל הנתבעת 1, שהיא המבטחת את רכב הנתבע (להלן:"איילון") בבקשה לפצותה על הנזק, אך איילון דחתה בקשתה בטענה, שהאחריות רובצת על רוני, היות והיא נסעה לאחור.

בסופו של יום הגישה התובעת תביעה זו לחייב הנתבעים לשלם לה סך של 25,199 ₪.

2. כפי שכבר צוין לעיל, סבורה הנתבעת שיש לדחות את תביעת התובע ולשם כך, מעלה היא את הטענות העיקריות הבאות:

א. הנתבע עצר את רכבו על מנת להוריד נוסע ואז הגיח רכב התובעת מאחורי רכב הנתבע ועקף את רכב הנתבע משמאל תוך שרכב התובעת חוזר מייד לנתיב הימני ונעמד לפני רכב הנתבע.

כאשר הנתבע החל לנסוע קדימה, החל רכב התובעת בחוסר זהירות לנסוע לאחור, תוך שרוני מבקשת להחנות את רכבה בצידו השמאלי של הכביש בחנייה אשר נמצאת אנכית לכביש.

ב. עקב נסיעת רכב התובעת לאחור ושמאלה נגרמה התאונה בין שני הרכבים ועקב תאונה זו, נפגע רכב נוסף אשר חנה בצידו הימני של הכביש.

ג. כמו כן, טענו הנתבעים כנגד הנזקים הנטענים על ידי התובעת ומכחישים גובה הנזק.

3. בחנתי היטב את טענות הצדדים, כפי שאלו באו לידי ביטוי בכתבי הטענות ובעדויות בבית המשפט ובנוסף לכך אף בחנתי את חומר הראיות כולו ולאחר בחינת חומר הראיות ולאחר ששקלתי את העובדות לעומקן, אני קובע, שחלק הארי של טענות הצדדים אינו שנוי במחלוקת – אם כי השאלה היחידה, שעדיין שנויה במחלוקת בין הצדדים היא: האם רכב התובעת נפגע בעת שהוא נסע לאחור והנתבע קדימה, או שמא רכב התובעת נפגע רק על ידי נסיעת הנתבע קדימה ואילו רוני כלל לא נסעה לאחור.

כהכרעה בשאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים אני קובע, שהעובדות והנסיבות מצביעות ומוכיחות, שיש לייחס לשני המעורבים בתאונה אחריות שווה לקרות התאונה וכתוצאה מכך, יש לייחס לכ"א מהם אחריות בשיעור של 50% לקרות התאונה – זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. שני המעורבים בתאונה מסכימים ומאשרים, שרכב הנתבע היה בתחילה בעמידה ואילו רוני עצרה על מנת לבצע נסיעה לאחור לצורך כניסה לחניה. מה שלא עולה מכתב התביעה עולה מעדותה של רוני – עדות המאשרת את טענת הנתבע- שבעצם, היא ראתה את רכבו של הנתבע בעצירה ורוני עקפה את רכבו ולאחר מכן, כאשר ראתה חניה בצד שמאל, רצתה היא להיכנס אליה תוך נסיעה לאחור.

לטענת רוני, היה מצב שני הרכבים בטרם הפגיעה במצב כפי שהיא תיארה בתרשים ת/1, קרי רכב הנתבע עמד אחרי רכב התובעת.

מתרשים זה עולה גם, שמקום החניה הוא בצד שמאל, שהוא במרחק מה ממקום בו עמדו הרכבים קודם הפגיעה.

ב. א) בהסתמך על עדותה של רוני ועל עדותו של הנתבע, אני קובע, שהרכבים נפגעו בעת שרוני כבר החלה בנסיעה לאחור ובאותה עת נסע גם הנתבע קדימה והיה זה הנתבע אשר פגע ברכב התובעת.

הנתבע, מציין בכתב הגנה – באופן כללי ולא ממוקד:"עקב נסיעת רכב התובעת לאחור ושמאלה נגרמה התאונה בין שני הרכבים". באמירה זו, לא אומר לנו הנתבע מי פגע במי, אך מההודעה שמסר הנתבע לאיילון עולה, שרוני נסעה לאחור על מנת להיכנס לחניה: "ואני פגעתי ברכב הזה ורכב צד ג' פגע בעוד רכב חונה בגללי. (ראה נ/1, ההדגשה שלי- ג.ב.).

ב) גם בעדותו בבית המשפט מאשר הנתבע, שראה את רוני עוברת מצד שמאל שלו קדימה ואז הוא החל בנסיעה ואז:" נכנסתי בה מאחור מייד, היא הייתה ברוורס." (עמ' 4 לפ',ש' 24- 25 וראה גם ש' 27). בנוסף לכך, מאשר הנתבע- בהגינותו- שכבר במקום אמר לרוני שהוא אשם, אך הוא אמר כך, משום שסבר שאם הוא פגע בה מאחור – הוא אשם, אך לא סבר – כמו שהסבירו לו- שעניין הנסיעה לאחור הוא משמעותי. (עמ' 6 לפ',ש' 8- 10).

ג. א) אכן, בעצם העובדה, שהנתבע פגע ברכב התובעת עת נסע קדימה, הוא באמת אחראי לגרם התאונה, אך אין להתעלם גם מהעובדה, שהפגיעה אירעה תוך כדי נסיעת שני כלי הרכב – זה קדימה וזה אחורה.

ב) בדרך כלל, הנוסע לאחור מבלי לנקוט באמצעי זהירות הדרושים וכתוצאה מכך הוא פוגע ברכב אחר, אחראי הנוסע לאחור לגרם התאונה, אך במקרה זה, כפי שציינתי לעיל, אין להתעלם מהנסיעה הבלתי זהירה של שני המעורבים בתאונה, כאשר אף אחד מהם לא שם לב מבעוד מועד בנסיעתו של רכב זה או אחר ותוך כדי נסיעה קדימה ותוך כדי נסיעה לאחור – נגרמה התאונה.

ד. א) כפי שציינתי לעיל ולאור העדויות שהובאו בפני, אני קובע, שרכב התובעת נפגע תוך כדי שהנתבע נסע קדימה, אך אני גם קובע שרכב התובעת נפגע תוך כדי שרוני כבר החלה בנסיעה לאחור מבלי להבחין ברכב הנתבע שכבר החל בנסיעה.